אבחון הפרעות קשב וריכוז

תהליך אבחון הפרעות קשב וריכוז

הפרעת קשב (ADD) והפרעת קשב וריכוז (ADHD) הן שתיהן אבחנות נפוצות הניתנות לילדים ולמבוגרים כאחד. בעוד שהתסמינים של ADD ו-ADHD עשויים להיות דומים (כאשר ב-ADHD בולט אלמנט ההיפראקטיביות), תהליך האבחון עבור כל אחד מהם יכול להשתנות. בפוסט זה, נדון בתהליך אבחון הפרעות קשב וריכוז, כולל הכלים בהם נעשה שימוש, הקריטריונים לאבחון וגורמים נוספים שניתן לקחת בחשבון.

כיצד מאבחנים הפרעות קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה המשפיעה על מיליוני אנשים ברחבי העולם. זה יכול לגרום לקושי בריכוז, בזיכרון, בארגון ובאימפולסיביות. כדי להיות מאובחן עם ADHD, אדם חייב לעמוד בקריטריונים ספציפיים שנקבעו במדריך האבחון להפרעות נפשיות (DSM-5).

תהליך אבחון הפרעות קשב וריכוז מבוסס על הערכה יסודית של הסימפטומים וההתנהגות של האדם. מאבחן מוסמך ישאל שאלות על התפתחותו של האדם, ביצועיו בבית הספר, כיצד מתנהלים חיי הבית וכל נושא אחר הקשור אליו. המאבחן עשוי גם להעריך את היסטוריית בריאות הנפש של האדם ולהשתמש בכלים שונים כדי למדוד את רמות הקשב, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות שלו.

על מנת לבדוק בעיות קשב וריכוז, אדם חייב להיות בעל מספר תסמינים שהיו קיימים במשך שישה חודשים לפחות ביותר ממסגרת אחת (למשל, בית ובית ספר). התסמינים חייבים לפגוע גם ביכולת לתפקד בחיי היומיום. בנוסף, אסור שהתסמינים ינבעו מגורמים אחרים כגון מתח או הפרעה אחרת בבריאות הנפש.

אם אדם עומד בקריטריונים לאבחון, איש המקצוע עשוי להמליץ על בדיקות נוספות כגון הערכה נוירופסיכולוגית או הערכות חינוכיות (לדוגמא אבחון פסיכודידקטי). לאחר ביצוע האבחנה, המאבחן ימליץ על אסטרטגיות טיפול וניהול. אלה עשויים לכלול שינויים באורח החיים, תרופות או טיפול.

אבחנה של קשיי קשב וריכוז יכולה להיות קשה לביצוע. חשוב לדבר עם הרופא או עם המאבחן אם אתה מאמין שאתה או ילדך עלולים לסבול מהפרעת קשב וריכוז. עם אבחון וטיפול נכונים, אנשים יכולים לנהל חיים מוצלחים.

מי יכול לאבחן קשיי קשב וריכוז?

כשמדובר באבחון הפרעת קשב וריכוז, אין גישה מתאימה אחת לכולם. חשוב להבין שהפרעת קשב וריכוז היא מצב מורכב שעלול לשנות חיים ויש לאבחן אותו רק על ידי איש מקצוע מוסמך. בהתאם לאדם, אבחון עשוי לכלול מידע ממגוון אנשי מקצוע בתחום הבריאות ולדרוש מספר שלבים.

באופן כללי, רופא פסיכיאטר, פסיכולוג או מאבחן מוסמך יכולים לאבחן הפרעות קשב וריכוז. רופא או אחות יבצעו תחילה בדיקה גופנית ויסקרו את ההיסטוריה הרפואית של המטופל. הרופא עשוי להזמין בדיקות כגון בדיקות מעבדה, בדיקות ראייה ושמיעה, או סריקות מוח כדי לשלול גורמים אפשריים אחרים לתסמינים. מידע זה משמש לזיהוי כל מצב שעלול לחקות או להחמיר תסמינים של קשיי קשב וריכוז.

לאחר מכן, פסיכולוג או פסיכיאטר יכולים לבצע בדיקות פסיכולוגיות, אשר עשויות לכלול ראיונות עם המטופל, בני משפחתו ומוריו, וכן שאלונים ומבחנים סטנדרטיים. הערכה זו מסייעת לקבוע אם הפרט עומד בקריטריונים לאבחון הפרעות קשב וריכוז על פי המדריך האבחוני והסטטיסטי להפרעות נפשיות (DSM-5).

הפרעת קשב וריכוז מאובחנת באמצעות הערכה מקיפה של מספר תחומים, כגון: גיל הופעה, משך התסמינים, חומרת התסמינים, פגיעה תפקודית, מאפיינים קשורים ועוד. כדי להבטיח אבחנה מדויקת, חשוב להתייעץ עם גורם מוסמך אשר מיומן באבחון. עם האבחון והתוכנית הטיפול הנכונים, אנשים יכולים להשיג הקלה בתסמינים ותפקוד משופר.

מה כולל תהליך האבחון?

האבחון יכול לכלול בדיקה גופנית מקיפה, וכן כמובן בדיקות פסיכולוגיות. במהלך הבדיקה הגופנית, הרופא יבדוק אם יש סימנים או תסמינים פיזיים שעשויים להיות קשורים לקשיי הקשב והריכוז. זה כולל נטילת סימנים חיוניים כמו לחץ דם, קצב לב וטמפרטורה. הרופא גם יסקור את ההיסטוריה הרפואית של המטופל וישאל שאלות על היסטוריה משפחתית, הרגלי חיים ומידע רלוונטי אחר.

במהלך הבדיקה הפסיכולוגית, המאבחן יבצע מבחנים קוגניטיביים כדי להעריך את רמת הקשב של הפרט, כמו גם הערכות התנהגותיות והסחות דעת. התוצאות של בדיקות אלו יכולות לעזור לקבוע אם לאדם יש קשיים. בנוסף, ניתן גם להשתמש בראיונות עם הורים ומורים כדי לקבל תובנה כיצד המטופל מתפקד בחיי היומיום.

לאחר איסוף וניתוח כל הנתונים, ניתן יהיה לבצע אבחנה ולהמליץ על טיפולים למטופל. זה עשוי לכלול טיפול תרופתי, פסיכותרפיה, שינויים באורח החיים ו/או פיתוח מיומנויות חברתיות. המטפל גם יספק משאבים לתמיכה נוספת במידת הצורך.

תהליך האבחון יכול להיות ארוך ומורכב. חשוב לזכור שכל פרט הוא שונה, ולכן חיוני להקדיש את הזמן כדי למצוא את תוכנית הטיפול הטובה ביותר עבור הצרכים שלך.

כיום ישנו מגוון של מבדקים הבוחנים קשיי קשב וריכוז, כאשר חלקם הוא ממוחשב (כדוגמת אבחון מוקסו – MOXO), שיתרונו בכך שהוא בוחן מסיחי דעת ומכיוון שהוא ממוחשב, ניתן גם לבצעו מרחוק (לדוגמא מהבית).

כיצד משפיע האבחון על הטיפול?

הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו-התפתחותית שכיחה המשפיעה על אנשים בכל הגילאים. לאבחנה יכולה להיות השפעה משמעותית על הטיפול והניהול של המצב.

מעבר האבחון יכול לסייע להנחות אפשרויות טיפול עבור הפרט. בהתאם לחומרת התסמינים והשפעתם על חיי המטופל, ניתן להמליץ על מגוון טיפולים. אפשרויות הטיפול כוללות טיפול תרופתי, פסיכותרפיה, שינויים באורח החיים והתערבויות חינוכיות.

תרופות משמשות לעתים קרובות כדי לסייע בשליטה באימפולסיביות והיפראקטיביות הקשורים להפרעות קשב וריכוז. תרופות ממריצות, כגון מתילפנידאט ואמפטמין, הן התרופות הנפוצות ביותר עבור מצב זה. תרופות אלו יכולות לסייע בשיפור הריכוז והמיקוד אצל אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, אך הן עלולות גם לגרום לתופעות לוואי כגון נדודי שינה, ירידה בתיאבון, דכאון, כאבי ראש ועוד.

פסיכותרפיה יכולה להועיל לסובלים מהפרעות קשב וריכוז, מכיוון שהיא יכולה לעזור למטופל לפתח אסטרטגיות לניהול הסימפטומים שלו. טיפול התנהגותי, המלמד מטופלים אסטרטגיות לזהות טריגרים ולשנות התנהגויות, הוא אחד הטיפולים הנפוצים ביותר להפרעות קשב וריכוז. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אפשרות נוספת המסייעת לאנשים לקבל תובנות כיצד המחשבות וההתנהגויות שלהם משפיעות על הסימפטומים שלהם.

שינויים באורח החיים יכולים גם להיות מועילים בסיוע בניהול תסמיני קשב וריכוז. אסטרטגיות כגון פעילות גופנית סדירה, אכילת תזונה בריאה, שינה מספקת, הימנעות מהסחות דעת וארגון משימות יכולות כל אלו לסייע בשיפור הקשב והמיקוד.

לבסוף, התערבויות חינוכיות יכולות להיות שימושיות גם הן. התאמות כגון זמן ממושך במבחנים, שימוש במחשבון או קבלת הפסקות תכופות יכולות לעזור לאנשים להצליח בלימודים. חשוב שההורים ידברו עם צוות בית הספר כדי להבטיח מתן התאמות מתאימות.

אבחון הפרעות קשב וריכוז הוא רק הצעד הראשון בניהול המצב. עם טיפול מתאים ושינויים באורח החיים, קטנים כגדולים יכולים לנהל חיים מוצלחים ולממש את מלוא הפוטנציאל שלהם.