טיפולי פוריות מעל גיל 45

התמודדות עם טיפולי פוריות מעל גיל 45

טיפולי פוריות למטופלות מעל גיל 45 יכולים להיות מאתגרים, מכיוון שהפוריות יורדת באופן משמעותי עם הגיל (ובעיקר מעל גיל 35). עם זאת, עדיין קיימות אפשרויות זמינות, אם כי אחוזי ההצלחה עלולים להיות נמוכים יותר בהשוואה למטופלות צעירות יותר. להלן מספר אפשרויות לטיפולי פוריות מעל גיל 45:

הפריה חוץ גופית (IVF): הפריה חוץ גופית כוללת שאיבת ביציות מהשחלות, הפרייתן עם זרע במעבדה והעברת העוברים המתקבלים אל הרחם. לנשים מעל גיל 45 עלולה להיות רזרבה שחלתית נמוכה יותר ואיכות ביציות מופחתת, מה שעלול להשפיע על הצלחת הפריה חוץ גופית. עם זאת, לחלק מהנשים עדיין יש ביציות בנות קיימא והן עשויות לבחור בטיפול הפריה חוץ גופית באמצעות ביציות משלהן או ביציות שנתרמו.

תרומת ביצית: במידה ולא ניתן להשתמש בביציות המטופלת, היא יכולה לבחור להשתמש בביציות שנתרמו מאישה צעירה יותר. הביציות הנתרמות מופרות עם זרע במעבדה, והעוברים המתקבלים מועברים לרחם של הנתרמת. תרומת ביצית יכולה להציע אחוזי הצלחה גבוהים יותר בהשוואה לשימוש בביציות של מטופלת מבוגרת, שכן ביציות צעירות יותר הן בדרך כלל פוריות יותר.

פונדקאות: במקרים שבהם אישה אינה יכולה לשאת הריון עד סוף, פונדקאות יכולה להיות אופציה. נשאית הריון, שהיא בדרך כלל אישה צעירה יותר, נושאת את ההיריון מטעם ההורה/ים המיועדים. ההורה/ים המיועדים יכולים להשתמש בביצית ובזרע שלהם או בביצית תורמת ובזרע כדי ליצור עוברים, אשר מועברים לאחר מכן לרחם הפונדקאית.

בדיקה גנטית טרום השרשה (PGT): ניתן להשתמש ב-PGT בשילוב עם IVF או תרומת ביצית כדי לסנן עוברים לאיתור מומים גנטיים לפני העברתם לרחם. זה יכול לעזור להגדיל את הסיכויים להצלחת הריון ולהפחית את הסיכון להפרעות גנטיות מסוימות.

חשוב לציין שאחוזי ההצלחה של טיפולי פוריות יורדים משמעותית עם הגיל, והסיכונים לסיבוכים, כמו הפלה והפרעות כרומוזומליות, עולים. חיוני עבור מטופלות מעל גיל 45 להתייעץ עם מומחה פוריות כדי לדון במצב הספציפי שלהם, להבין את הסיכונים הפוטנציאליים ואת אחוזי ההצלחה של טיפולי פוריות מעל גיל 45 ולקבל החלטות מושכלות לגבי אפשרויות טיפולי הפוריות שלהם.

כיצד מתבצע תהליך טיפול הפוריות

תהליך טיפול הפוריות יכול להשתנות בהתאם לטיפול הספציפי הננקט ולנסיבות האישיות. עם זאת, הנה סקירה כללית של אופן ביצוע תהליך טיפול הפוריות, ובמיוחד של הפריה חוץ גופית (IVF):

ייעוץ ראשוני: התהליך מתחיל בייעוץ ראשוני עם מומחה לפוריות. במהלך התייעצות זו, המומחה יסקור את ההיסטוריה הרפואית של הפרט, יערוך בדיקה גופנית וייתכן שיזמין כמה בדיקות אבחון כדי להעריך את רמות הפוריות ולזהות את כל הבעיות הבסיסיות.

גירוי שחלתי: אם מומלצת הפריה חוץ גופית, האישה בדרך כלל עוברת גירוי שחלתי. זה כרוך בנטילת תרופות פוריות, בדרך כלל בצורה של זריקות, כדי לעורר את השחלות לייצר ביציות מרובות ולא את הביצית היחידה המשתחררת בדרך כלל במהלך מחזור טבעי. ניטור קבוע באמצעות בדיקות דם ואולטרסאונד נעשה כדי לעקוב אחר התקדמות התפתחות הזקיקים.

שאיבת ביציות: לאחר שזקיקי השחלות הגיעו לגודל מתאים, מתבצע הליך של שאיבת ביצית. ההליך נעשה בדרך כלל תחת הרגעה או הרדמה כדי למזער אי נוחות. בעזרת הנחיית אולטרסאונד מחדירים מחט דקה לכל זקיק ושואבים את הביציות. לאחר מכן, הביציות המתקבלות מועברות למעבדה האמבריולוגית.

איסוף זרע: באותו יום עם הוצאת הביצית, הזרע נאסף, או באמצעות שפיכה או טכניקות מיצוי כירורגיות כמו שאיבת זרע אשכים (TESA) או ביופסיית אשכים פתוחה (TESE). דגימת הזרע מוכנה במעבדה על מנת לבודד את הזרע הבריא והתנועתי ביותר.

הפריה: במעבדה משלבים את הביציות והזרעונים שנשלפו באחת משתי שיטות: הזרעה קונבנציונלית או הזרקת זרע תוך ציטופלזמית (ICSI). הזרעה קונבנציונלית כוללת הנחת הביציות והזרע יחד בצלחת תרבית, מה שמאפשר להפריה להתרחש באופן טבעי. ב-ICSI, זרע בודד מוזרק ישירות לכל ביצית בוגרת כדי לסייע בהפריה.

התפתחות וניטור עוברים: לאחר ההפריה, העוברים מתפתחים במשטח תרבית במעבדה למשך מספר ימים, בדרך כלל 3 עד 5 ימים. במהלך תקופה זו עוקבים האמבריולוגים אחר התפתחות העוברים ומעריכים את איכותם. במקרים מסוימים, ניתן לבצע בדיקה גנטית טרום השרשה (PGT) כדי לסנן מומים גנטיים.

החזרת עוברים: לאחר שהעוברים התפתחו, עוברים נבחרים (אחד או יותר) מועברים לרחם האישה. ההעברה נעשית לרוב באמצעות צנתר דק, המונחה באולטרסאונד, המוחדר דרך צוואר הרחם. ההליך בדרך כלל אינו כואב ואינו מצריך הרדמה. במקביל להליך זה, ישנו תהליך של החזרת עוברים מוקפאים (עוברים מופרים אשר נשמרו בהקפאה מסיבות שונות).

תמיכה בשלב הלוטאלי: לאחר החזרת העוברים, ניתן לרשום לאישה תרופות כגון פרוגסטרון כדי לתמוך בהתפתחות רירית הרחם ולהגביר את הסיכויים להצלחת ההשתלה.

בדיקת הריון: כשבועיים לאחר החזרת העוברים, מתבצעת בדיקת דם על מנת לקבוע אם חל הריון. אם הבדיקה חיובית, היא מעידה על ביצוע השתלה והאישה בהריון. המשך מעקב וטיפול יינתן על ידי מומחה הפוריות והמיילד לאורך כל ההריון.

חשוב לציין שזו סקירה כללית, והתהליך המדויק יכול להשתנות בהתאם לנסיבות האישיות ולטיפול הפוריות הספציפי הננקט. מומלץ להתייעץ עם מומחה פוריות שיוכל לספק מידע מפורט והכוונה מותאמת למצב הספציפי שלך.

__________

למידע נוסף אודות בעיות פריון וטיפולי פוריות, הקליקו על הקישור